טשטוש הגבול בין ירושלים המזרחית למערבית הפך למטרה אסטרטגית של ממשלת ישראל ועמותות המתנחלים. לכן אזור גיא בן הינום – אשר ניצב בקו התפר בין שני המרחבים – זוכה בשנים האחרונות לפיתוח תיירותי מאסיבי על ידי הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י).
במהלך ההיסטוריה של ירושלים, נבנו הקברים ובתי הקברות מחוץ לעיר, במדרונות ובהרים סביב לה. בגיא בן הינום נמצאו קברים מהמאה ה 7 לפנה"ס ועד שלהי ימי הביניים. במסורות הנוצריות, החלק המזרחי של הגיא מזוהה עם חקל דמא – אדמת הדם שקנה יהודה איש קריות בכספים שקיבל מהרומאים לאחר מסירת ישו לידיהם. בתי הקברות יוצרים רצף רחב של שטח קברים מתקופות שונות המזוהים עם בני דתות שונות וחלקם פעילים עד ימינו. הגיא הוא האזור היחיד באגן ההיסטורי שלא עבר פיתוח מודרני ושמר על נופו הקדום.
בעוד שהגן הלאומי שומר על הגיא ונופיו, לצד עבודות השימור והנגשת העתיקות לקהל הרחב בגיא מתוכננים פרוייקטים שנויים במחלוקת פוליטית וסביבתית. אלה מצליחים לדלג על חוקי ומנגנוני השימור וישנו באופן דרמטי את אופיו וחזותו של הגיא. בין השאר, ניתן לציין את הרכבל שייצא מהמושבה הגרמנית ויעבור בהר ציון בדרכו למתחם קדם ויפגע בצורה אנושה בקו הרקיע של הגיא וגשר תלוי שיחבר את אבו תור – שם הקימה עמותת אלע"ד בית קפה ומתחם הופעות – להר ציון.
המשותף לתכניות אלה מלבד הפגיעה הנופית הקשה, הוא שהן יסיטו את התיירים והמטיילים משער יפו לשער האשפות וינגישו בעבורם את אתריה של עמותת אלע"ד.